השפעות הריטלין על הלב
ריטלין (מתילפנידאט) עלול לגרום לעליה קלה בלחץ הדם ובדופק, אך בדרך כלל אינו מהווה סיכון משמעותי לבעיות לב חמורות אצל מרבית המטופלים.
השפעות קרדיווסקולריות עיקריות
שינויים בדופק ולחץ דם:
- עליה קלה בדופק (HR)
- עליה קלה בלחץ דם הסיסטולי (SBP)
- השפעות אלו נצפו הן בילדים והן במבוגרים בהשוואה לפלצבו 1
מנגנון הפעולה הקרדיווסקולרי:
- פועל דרך מסלול הרצפטורים האדרנרגיים/cAMP/PKA
- גורם לעליה בדופק
- עשוי לגרום לשחרור סידן תוך תאי מהרטיקולום הסרקופלסמטי 2
אוכלוסיות בסיכון
יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בריטלין אצל מטופלים עם:
- מחלות לב קיימות
- הפרעות קצב לב
- תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס)
- מחלות כלי דם מוחיות
- יתר לחץ דם 2, 3
- היסטוריה של התקפי לב או אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים
ניטור והמלצות קליניות
לפני התחלת הטיפול:
- הערכת מערכת הלב וכלי הדם
- בדיקת לחץ דם ודופק בסיסיים
- תשומת לב מיוחדת למטופלים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים
במהלך הטיפול:
- ניטור קבוע של לחץ דם ודופק
- מעקב אחר סימנים כמו כאבי חזה, קוצר נשימה או התעלפויות 3
התאמת מינון:
- התחלה במינון נמוך והעלאה הדרגתית
- שקילת הפסקת הטיפול או הפחתת המינון אם מופיעות השפעות קרדיווסקולריות משמעותיות
מידע נוסף חשוב
- מחקרים ארוכי טווח מראים כי השימוש בריטלין אינו מעלה משמעותית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים 4
- אין עדויות חזקות לכך שריטלין מאריך את מרווח ה-QTc באופן משמעותי 5, 6
- מוות פתאומי נשאר אירוע נדיר ביותר ואין ראיות ברורות לייחס זאת לריטלין 5
סיכום הסיכונים הקרדיווסקולריים
| השפעה | רמת סיכון | הערות |
|---|---|---|
| עליה בלחץ דם | נמוכה-בינונית | בדרך כלל עליה קלה בלבד |
| עליה בדופק | נמוכה-בינונית | בדרך כלל עליה קלה בלבד |
| הפרעות קצב | נמוכה | נדיר במינונים טיפוליים |
| הארכת QTc | נמוכה מאוד | לא נצפתה במחקרים רבים |
| מוות פתאומי | נמוכה מאוד | אירוע נדיר ביותר |
חשוב לציין כי למרות הסיכונים הפוטנציאליים, היתרונות הטיפוליים של ריטלין בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) עשויים לעלות על הסיכונים הקרדיווסקולריים אצל רוב המטופלים, במיוחד כאשר נעשה שימוש במינונים מומלצים ותחת ניטור רפואי מתאים.