מתי להתחיל אנטיקואגולציה במטופל עם פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי איסכמי
במטופלים עם פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי איסכמי, יש להתחיל טיפול אנטיקואגולנטי בתוך שבועיים מהאירוע המוחי, כאשר העיתוי המדויק תלוי בחומרת האירוע המוחי.1
עיתוי התחלת האנטיקואגולציה
המלצות כלליות:
- אין להתחיל אנטיקואגולציה מוקדמת מאוד (פחות מ-48 שעות) לאחר אירוע מוחי איסכמי עם הפרינואידים או אנטגוניסטים של ויטמין K 1
- טיפול אנטיקואגולנטי ארוך טווח מומלץ בחוזקה כמניעה שניונית במטופלים עם פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי איסכמי 1
- יש להתחיל טיפול אנטיקואגולנטי בדרך כלל בתוך שבועיים מהאירוע המוחי האיסכמי 1
עיתוי לפי חומרת האירוע המוחי:
- בחולים עם TIA (אירוע איסכמי חולף) - ניתן להתחיל אנטיקואגולציה יום אחד לאחר האירוע, לאחר שלילת דימום תוך מוחי בהדמיה 1
- באירוע מוחי קל - ניתן להתחיל אנטיקואגולציה לאחר יותר מ-3 ימים 1
- באירוע מוחי בינוני - ניתן להתחיל אנטיקואגולציה לאחר יותר מ-6-8 ימים 1
- באירוע מוחי חמור - ניתן להתחיל אנטיקואגולציה לאחר יותר מ-12-14 יום 1
גישה מעשית יותר לפי מחקרים עדכניים:
- כלל "1-2-3-4 ימים" מציע התחלת טיפול ב-DOACs (נוגדי קרישה ישירים פומיים) בהתאם לחומרת האירוע המוחי 2:
- TIA - יום 1 לאחר האירוע
- אירוע מוחי קל (NIHSS 0-7) - יום 2 לאחר האירוע
- אירוע מוחי בינוני (NIHSS 8-15) - יום 3 לאחר האירוע
- אירוע מוחי חמור (NIHSS ≥16) - יום 4 לאחר האירוע
שיקולים חשובים
סיכון לדימום תוך מוחי:
- התחלה מוקדמת מדי של אנטיקואגולציה (פחות מ-48 שעות) עלולה להגביר את הסיכון לדימום תוך מוחי סימפטומטי 1
- אין להשתמש בהפרינואידים כטיפול גישור בשלב החריף של אירוע מוחי איסכמי מכיוון שהם מגבירים את הסיכון לדימום תוך מוחי סימפטומטי ללא תועלת נטו 1
סוג האנטיקואגולנט:
- מחקרים תצפיתיים מראים שהתחלה מוקדמת (פחות מ-14 יום) של טיפול ב-DOACs עשויה להיות בטוחה יותר מאשר אנטגוניסטים של ויטמין K 1
- מחקר רנדומלי קטן (Triple AXEL) השווה ריברוקסבן לוורפרין שהותחלו פחות מ-5 ימים לאחר אירוע מוחי ומצא שיעורים דומים של אירועים איסכמיים חוזרים ודימום תוך מוחי 1
מחקרים עדכניים:
- מחקר OPTIMAS שפורסם לאחרונה (2024) הראה שהתחלת DOACs מוקדמת (≤4 ימים מתחילת התסמינים) לא הייתה נחותה מהתחלה מאוחרת (7-14 ימים) מבחינת התוצא המשולב של אירוע מוחי איסכמי חוזר, דימום תוך מוחי סימפטומטי, אירוע מוחי לא מסווג או תסחיף סיסטמי 3
- שיעור הדימום התוך מוחי הסימפטומטי היה דומה בשתי הקבוצות (0.6% בקבוצה המוקדמת לעומת 0.7% בקבוצה המאוחרת) 3
אזהרות וסייגים
- גודל האוטם המוחי משמש קלינית להנחיית עיתוי האנטיקואגולציה, אך הוא גם מנבא סיכון גבוה יותר לאיסכמיה חוזרת מוקדמת, טרנספורמציה המורגית של האוטם ותוצאה גרועה 1
- יש לשלול טרנספורמציה המורגית משנית באמצעות הדמיה חוזרת של המוח (CT או MRI) לפני התחלת אנטיקואגולציה במטופלים עם אירוע מוחי בינוני או חמור 1
- בגלל תחילת הפעולה המהירה של DOACs וסיכון הדימום הקשור, "גישור" עם הפרין (LMWH או UFH) אינו מומלץ 1
סיכום
בהתבסס על ההנחיות והראיות העדכניות ביותר, יש להתחיל טיפול אנטיקואגולנטי במטופלים עם פרפור פרוזדורים לאחר אירוע מוחי איסכמי בהתאם לחומרת האירוע המוחי, כאשר הגישה המעשית היא:
- TIA - יום 1 לאחר האירוע
- אירוע מוחי קל - יום 2-3 לאחר האירוע
- אירוע מוחי בינוני - יום 4-8 לאחר האירוע
- אירוע מוחי חמור - יום 7-14 לאחר האירוע
מחקרים עדכניים תומכים בהתחלה מוקדמת יותר של DOACs מאשר שהיה מקובל בעבר, אך יש לשקול תמיד את הסיכון לדימום תוך מוחי מול הסיכון לאירוע איסכמי חוזר.