How long should a patient be treated with antiepileptic drugs after a first seizure following a subarachnoid hemorrhage?

טיפול באנטיאפילפטיים לאחר פרכוס ראשון מספר שנים אחרי דימום סבארכנואידלי

לא מומלץ להמשיך טיפול ארוך טווח באנטיאפילפטיים לאחר פרכוס ראשון שהתרחש מספר שנים לאחר דימום סבארכנואידלי, אלא אם קיימים גורמי סיכון ספציפיים. 1

המלצות לטיפול אנטיאפילפטי

• טיפול אנטיאפילפטי מניעתי מומלץ רק בתקופה המיידית לאחר הדימום הסבארכנואידלי (aSAH), ולא לטווח ארוך 1
• שימוש שגרתי בטיפול אנטיאפילפטי ארוך טווח אינו מומלץ לאחר דימום סבארכנואידלי (Class III; Level of Evidence B) 1
• פרכוס בודד שמתרחש מספר שנים לאחר הדימום אינו מצדיק בהכרח טיפול ממושך, בדומה לפרכוס ראשון לא מאורגן (unprovoked) בלי עדות למחלה או פגיעה מוחית פעילה 1

גורמי סיכון שעשויים להצדיק טיפול ממושך יותר

טיפול ארוך טווח יכול להישקל במקרים עם גורמי סיכון ספציפיים:

• היסטוריה של פרכוסים קודמים 1
• המטומה תוך-מוחית בעת הדימום הסבארכנואידלי 1
• יתר לחץ דם שאינו מאוזן 1
• אוטם מוחי 1
• מיקום האנוריזמה בעורק המוחי התיכון 1

שיקולים בבחירת תרופה אנטיאפילפטית

• פניטואין אינו מומלץ לטיפול ארוך טווח עקב פרופיל תופעות לוואי שליליות ופגיעה אפשרית בתוצאות קוגניטיביות 1
• תרופות חדשות יותר כמו לבטיראצטם עשויות להיות עדיפות במקרים בהם נדרש טיפול 1, 2
• יש לשקול את יחס התועלת-סיכון של הטיפול, כולל תופעות לוואי אפשריות שדווחו ב-23% מהמטופלים 1

משך הטיפול המומלץ

• במקרה של פרכוס ראשון מספר שנים לאחר הדימום, ללא גורמי סיכון נוספים - אין הצדקה לטיפול ארוך טווח 1
• במקרים עם גורמי סיכון, משך הטיפול צריך להיות מוגבל ולהיבחן מחדש לאחר 3-6 חודשים ללא פרכוסים 3
• מחקרים הראו שהפסקת טיפול אנטיאפילפטי מיד לאחר טיפול באנוריזמה אינה מעלה את הסיכון לפרכוסים 3

סיכום הגישה הטיפולית

1. הערכת גורמי סיכון ספציפיים לפרכוסים חוזרים 1
2. במטופלים ללא גורמי סיכון - אין צורך בטיפול אנטיאפילפטי ארוך טווח 1
3. במטופלים עם גורמי סיכון - שקול טיפול קצר טווח (3-6 חודשים) עם תרופה חדשה יותר כמו לבטיראצטם 1, 2
4. מעקב והערכה מחדש של הצורך בטיפול לאחר תקופה ללא פרכוסים 3, 4

יש לציין שאין מחקרים אקראיים מבוקרים איכותיים שבחנו ספציפית את משך הטיפול האנטיאפילפטי האופטימלי במקרה של פרכוס ראשון שנים לאחר דימום סבארכנואידלי 5, ולכן ההמלצות מבוססות על הנחיות כלליות לטיפול בפרכוסים לאחר דימום סבארכנואידלי ופרכוס ראשון לא מאורגן.