טיפול בדיסקציה של עורק הקרוטיס
הטיפול המומלץ בדיסקציה של עורק הקרוטיס הוא טיפול אנטיתרומבוטי למשך 3-6 חודשים, כאשר ניתן להשתמש באנטיקואגולנטים או תרופות נוגדות טסיות, ולאחר מכן להמשיך בטיפול נוגד טסיות. 1
אבחון
- אמצעי הדימות המומלצים לאבחון דיסקציה של עורק הקרוטיס כוללים CT אנגיוגרפיה עם חומר ניגוד, MR אנגיוגרפיה, או אנגיוגרפיה פולשנית עם חומר ניגוד (המלצה ברמה I) 1
- אולטרסאונד דופלר של הצוואר עלול להחמיץ דיסקציות שמתחילות מעל זווית הלסת או דיסקציות של עורק הוורטברלי 1
טיפול תרופתי
טיפול אנטיתרומבוטי
- לחולים עם דיסקציה סימפטומטית של עורק הקרוטיס, מומלץ טיפול אנטיתרומבוטי למשך 3-6 חודשים (המלצה ברמה IIa) 1
- ניתן להשתמש באחת מהאפשרויות הבאות:
- לאחר 3-6 חודשים, מומלץ להמשיך בטיפול נוגד טסיות עם אספירין (81-325 מ"ג ליום) או קלופידוגרל (75 מ"ג ליום) 1
הערות חשובות לגבי הטיפול האנטיתרומבוטי
- מחקר CADISS לא הראה הבדל משמעותי ביעילות בין תרופות נוגדות טסיות לבין אנטיקואגולנטים במניעת שבץ ותמותה בחולים עם דיסקציה סימפטומטית של עורק הקרוטיס 2
- שיעור השבץ החוזר בשתי קבוצות הטיפול היה נמוך מאוד (2% בקבוצת נוגדי הטסיות לעומת 1% בקבוצת האנטיקואגולנטים) 2
- ההחלטה על סוג הטיפול האנטיתרומבוטי צריכה להתבסס על ניתוח סיכון-תועלת אינדיבידואלי 1
טיפול תרופתי נוסף
- הבטיחות והיעילות של טיפול תרופתי עם חוסמי בטא, מעכבי אנגיוטנסין או חוסמי תעלות סידן שאינם דיהידרופירידינים (וראפמיל או דילטיאזם) להורדת לחץ דם לטווח נורמלי ולהפחתת עומס על דופן העורק אינן מבוססות היטב (המלצה ברמה IIb) 1
טיפול פולשני
- אנגיופלסטיה של עורק הקרוטיס עם או ללא סטנט עשויה להישקל כאשר תסמינים נוירולוגיים איסכמיים לא מגיבים לטיפול אנטיתרומבוטי לאחר דיסקציה חריפה של הקרוטיס (המלצה ברמה IIb) 1
- טיפול כירורגי (כגון השתלת שתל ורידי או מעקף חוץ-גולגולתי-תוך-גולגולתי) מיועד רק לחולים עם תסמינים מתמידים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי מקסימלי ואינם מועמדים לטיפול אנדווסקולרי 3
מעקב
- במקרים של דיסקציה כרונית עם היצרות משמעותית מתמשכת או התפתחות אנאוריזמה, יש לשקול התערבות כירורגית או אנדווסקולרית לאחר כ-6 חודשים של טיפול אנטיקואגולנטי שנכשל 4, 5
נקודות חשובות
- דיסקציה של עורק הקרוטיס מהווה כ-2% מכלל השבצים האיסכמיים, אך בקרב צעירים (מתחת לגיל 45) היא מהווה 10-15% מהשבצים 1
- התסמינים האופייניים כוללים כאב בצד אחד של הראש או הצוואר, יחד עם תסמונת הורנר (צניחת עפעף אסימטרית, אישון מוקטן, והיעדר הזעה) 1
- לאחר תסמיני האזהרה הללו, איסכמיה מוחית או רשתית מתפתחת ב-50% עד 95% ממקרי דיסקציה של עורק הקרוטיס 1
- הפרוגנוזה בטיפול שמרני היא בדרך כלל טובה, עם שיעור נמוך של שבץ חוזר 2, 6
הטיפול בדיסקציה של עורק הקרוטיס מתבסס בעיקר על מניעת סיבוכים תרומבואמבוליים באמצעות טיפול אנטיתרומבוטי, כאשר התערבות פולשנית שמורה למקרים עמידים לטיפול תרופתי.