ההבדלים בין תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים
בנזודיאזפינים הם תרופות יעילות לטיפול בחרדה ונדודי שינה, אך השימוש בהם צריך להיות לטווח קצר בלבד בשל הסיכון המשמעותי להתמכרות, תלות ותופעות לוואי, במיוחד באוכלוסייה המבוגרת. 1
מנגנון פעולה ותכונות כלליות
- בנזודיאזפינים הם תרופות פסיכואקטיביות בעלות תכונות היפנוטיות, סדטיביות, אנקסיוליטיות, אנטי-קונבולסיביות, מרפות שרירים ואמנסטיות 2
- הן פועלות על קולטני GABA (גאמא אמינובוטירית חומצה) במוח, מגבירות את הפעילות המעכבת במערכת העצבים המרכזית 1
- ההבדלים העיקריים בין הבנזודיאזפינים השונים הם בעוצמה, זמן מחצית חיים, ומשך הפעולה שלהם 2
סוגי בנזודיאזפינים לפי משך פעולה
בנזודיאזפינים קצרי טווח
- דוגמאות: טריאזולם (הלציון), מידאזולם
- מאפיינים: פעולה מהירה, פינוי מהיר מהגוף
- שימושים: בעיקר להרדמה ולטיפול בנדודי שינה חמורים
- סיכונים ייחודיים: סיכון גבוה יותר לתסמיני גמילה חריפים, אפקט ריבאונד (החמרה בתסמינים לאחר הפסקת התרופה) 1, 2
בנזודיאזפינים בינוניי טווח
- דוגמאות: לוראזפם (אטיבן), טמאזפם (רסטוריל), אוקסאזפם (סרקס)
- מאפיינים: משך פעולה של 10-24 שעות
- שימושים: טיפול בחרדה ונדודי שינה
- יתרונות: פחות הצטברות בגוף, סיכון נמוך יותר לישנוניות יום למחרת 1, 2
בנזודיאזפינים ארוכי טווח
- דוגמאות: דיאזפם (ואליום), קלונאזפם (קלונקס)
- מאפיינים: זמן מחצית חיים ארוך (20-100 שעות), כולל מטבוליטים פעילים
- שימושים: חרדה כרונית, הפרעות פרכוסיות
- סיכונים ייחודיים: הצטברות בגוף, במיוחד אצל קשישים, סיכון מוגבר לישנוניות מתמשכת ופגיעה קוגניטיבית 1, 3
תרופות Z (Z-drugs) - בנזודיאזפינים שאינם בנזודיאזפינים
- דוגמאות: זולפידם (אמביאן), זופיקלון, זלפלון
- מאפיינים: פועלות על אותם קולטנים כמו בנזודיאזפינים אך בעלות מבנה כימי שונה
- יתרונות: נחשבו בעבר כבעלות פוטנציאל התמכרות נמוך יותר, אך מחקרים עדכניים מראים שהסיכון דומה
- שימושים: בעיקר לטיפול בנדודי שינה 1, 4
יעילות קלינית
- לטיפול בחרדה: יעילים במיוחד בהפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, ואגורפוביה 5
- לטיפול בנדודי שינה: משפרים את יעילות השינה, מקצרים את זמן ההירדמות, משפרים את איכות השינה 1
- יתרונות עיקריים: יעילות גבוהה, תחילת פעולה מהירה, ורעילות נמוכה בטווח הקצר 2
תופעות לוואי ושיקולי בטיחות
תופעות לוואי שכיחות
- ישנוניות יתר, סחרחורת, חוסר קואורדינציה
- פגיעה בזיכרון ובקוגניציה
- פגיעה בכישורי נהיגה ובמיומנויות מוטוריות 1, 6
סיכונים בשימוש ארוך טווח
- התפתחות תלות פיזית: מתבטאת בתסמיני גמילה בהפסקה פתאומית של התרופה 7
- תסמונת גמילה: יכולה לכלול חרדה, נדודי שינה, רעד, פרכוסים, ובמקרים חמורים אף מצבים מסכני חיים 3
- סבילות (טולרנס): הצורך להגדיל את המינון כדי להשיג את אותה ההשפעה 7
- פגיעה קוגניטיבית: ירידה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים, במיוחד בקשישים 1
סיכונים ייחודיים באוכלוסיות מיוחדות
- קשישים: סיכון מוגבר לנפילות, שברים, ירידה בעצמאות תפקודית, פגיעה קוגניטיבית 1
- חולים עם בעיות נשימה: סיכון להחמרת דום נשימה בשינה או תסמונת היפוונטילציה 1
- מטופלים עם היסטוריה של התמכרות: סיכון מוגבר לשימוש לרעה, אם כי מחקרים מראים שהסיכון אינו גבוה כפי שנחשב בעבר 8, 5
הנחיות לשימוש מושכל
- משך הטיפול: יש להגביל את השימוש לטווח קצר (2-4 שבועות לכל היותר) 1, 2
- הפסקת טיפול: יש לבצע הפחתה הדרגתית של המינון למניעת תסמיני גמילה 7
- מינון: יש להשתמש במינון הנמוך ביותר האפקטיבי 1
- חלופות לטיפול ארוך טווח:
סיכום ההבדלים העיקריים בין הבנזודיאזפינים השונים
- עוצמה: ישנם הבדלים משמעותיים בעוצמה בין התרופות השונות, למשל אלפראזולם (קסנקס) חזק פי 10-20 מדיאזפם (ואליום) 2
- משך פעולה: הבדלים בזמן מחצית חיים משפיעים על תדירות המתן ועל פרופיל תופעות הלוואי 2
- מטבוליזם: חלק מהבנזודיאזפינים מתפרקים למטבוליטים פעילים שמאריכים את משך ההשפעה 3
- פרופיל תופעות לוואי: חלק מהתרופות מרדימות יותר (כמו טמאזפם) וחלק פחות (כמו לוראזפם) 1
הבחירה בין הבנזודיאזפינים השונים צריכה להתבסס על מטרת הטיפול (חרדה או נדודי שינה), משך הפעולה הרצוי, ופרופיל תופעות הלוואי המתאים למטופל הספציפי, תוך שמירה על עקרון השימוש לטווח הקצר ביותר האפשרי 1, 2.